- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביהמ"ש הורה לבן 70 לבצע בדיקת רקמות לבקשת בן 40 הטוען כי הוא בנו
לפסק הדין בעניין ע.מ נגד א.ר.מ
האם זכותו של אדם לדעת מיהו אביו קיימת בכל גיל ? בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשתו של אדם בן למעלה מ 40 לחייב אדם אשר לטענתו הינו אביו לעבור בדיקת רקמות, למרות שהאב לכאורה בן למעלה מ 70, וקבע - לכל אדם זכות לזהות ושייכות.
התובע, יליד 1968 טען כי נולד לאם רווקה כבת 20 לוקה בנפשה שלטענתו נאנסה ע"י הנתבע. הנתבע הכחיש כי אנס את האם אך הודה בקיום יחסי מין עמה. האם התלוננה במשטרה ולימים הגישה תביעת מזונות ואבהות שהסתיימה בהסכם הפשרה לפיו הסכים הנתבע לשלם סכום מסוים מבלי להודות באבהותו. כשלושים שנה לאחר מכן, הגיש התובע תביעה להצהרת אבהות הנתבע, אך התביעה נמחקה עקב מחדלי התובע, ובשעת 2009 הותר לתובע להגיש תובענה חדשה.
לטענת התובע, כל חייו עומדים בצל היותו בן לאם לא נשואה, ללא ידיעה מוחלטת לעניין אביו, וכל חייו הוא תר אחר זהותו ושורשיו וחווה קשיים נפשיים, משפחתיים ותעסוקתיים, כאשר לטענתו לימים נודע לו כי הנתבע הינו אביו.
הנתבע מסרב לעבור בדיקת רקמות. לטענתו, התובע מטריד אותו ואת מערכת בית המשפט במשך 11 שנה באופן הגורם לו לנזק נפשי כבד בהיותו אדם חולה ומבוגר וכן והוצאות כספיות ניכרות. לטענתו, אין כל תכלית לתוצאה שתתקבל בבדיקת רקמות שכן הוא אינו מכיר בתובע ולא יכיר בו כבן משפחה, ואינו מעוניין בכל קשר עימו. לגופו של עניין טען, כי התובע לא הוכיח כי הוא אביו, וכל שהוכיח הוא כי קיים יחסי מין עם אמו המנוחה אך לטענת הנתבע, הוא לא היה היחיד.
השופטת אלה מירז ציינה כי מדובר בתיק יוצא דופן מאחר והתובע בן למעלה מ 40, הנתבע בן למעלה מ 70 והאם הלכה לעולמה ולא העידה בבית המשפט. החוק כיום מורה כי יש להורות על ביצוע דיקה גנטית למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק, וזאת מתוך הרציונל כי בירור האמת ובירור האבהות יהא לטובת הילד ועדיף מהשארת הילד ללא ידיעה מיהו אביו.
השופטת דנה בשאלה האם לעובדה כי הבן אינו ילד קטין אלא אדם בגיר, השלכות על עקרון "טובת הילד" באופן שיש בו כדי לסטות מהכלל האמור ולדחות את התביעה, והשיבה על שאלה זו בשלילה.
"לכל אדם קטין כבגיר קיימת הזכות לקבלת מידע בכל הנוגע למוצאו, השייכות המשפחתית והגשמת הוויתו האישית בכיבוד רצונו לזהות אביו. .... נראה כי אין שונה מצבו של האדם הבוגר המחפש את זהותו, את השתייכותו המשפחתית, מאשר "ילד" קטין. אותו "חור שחור" שקיים בליבו של ילד קטין ממשיך להתקיים אף בבגיר ואולי אף מעבר לכך וביתר שאת" כתבה השופטת.
עוד נפסק, כי אמנם גם לנתבע זכות שלא להיפגע גופנית, שלא לדעת ולא להיות צפוי לתביעות נוספות, אולם הפגיעה האפשרית בנתבע נסוגה מפני הפגיעה וודאית בתובע אשר תיגרם לו בהכרח אם תביעתו תדחה והוא לא יידע מיהו אביו, ובנוסף התובע הרים את נטל הוכחת קיומו של לפחות "סיכוי סביר" לנכונות טענותיו לעניין קשרי המשפחה הנטענים ולכן יש לחייב את הנתבע לעבור בדיקת רקמות כאמור.
עם זאת, בית המשפט הביע את דעתו והסתייגותו מהגשת תביעות עתידיות נגד הנתבע, וציין כי ההכרעה בעניין ביצוע בדיקת הרקמות אמורה להביא סוף לחיפושי התובע אחר זהות אביו ולא ליצור תביעות חדשות.
- ב"כ התובעים: עו"ד עמוס צדיקה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד משה גבע
לפסק הדין בעניין ע.מ נגד א.ר.מ
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
